תפריט סגור

רשלנות רפואית בהריון

המידע הדרוש לקראת תביעה בגין רשלנות רפואית בהיריון

בעבר הלא רחוק, כמעט בלתי אפשרי היה לאתר ולזהות האם נושאת האם ברחמה עובר בעל מום, ועל כן גם לא ניתן היה להפנות אצבע מאשימה אל מי שיכול היה, אולי, למנוע את הולדתו לחיים של מוגבלות וסבל.

ההתפתחות המואצת בתחומי המדע והטכנולוגיה מאפשרים כיום גילוי מוקדם, ומהווים למעשה את הבסיס לתביעות בגין רשלנות רפואית בהריון.

עילות בולטות לתביעה בגין רשלנות רפואית בהיריון

העילות הבולטות לתביעות בגין רשלנות בהריון נסמכות על אבחון לקוי או אי- אבחון כלל, של בעיות המתפתחות במהלך ההיריון בקרב האם או עוברה.

החוסר באבחון נובע הן מביצוע רשלני של בדיקות או היעדרן, והן בשל מעקב לקוי של ההיריון.

הכשלים עשויים לצוץ בכל אחד משלבי ההיריון ועל ידי גורמים רפואיים מעניקי- שירות בכל אחת מן התחנות בדרך; החל מביצוע רשלני של בדיקה, דרך אבחנה שגויה של תוצאות הבדיקה וכלה בשימוש במכשור לא תקין.

על כן, התביעות בגין רשלנות רפואית נחלקות על פי רוב לשתי קבוצות עיקריות:

  • חוסר אבחון: רשלנות רפואית בהריון כתוצאה מחוסר אבחון (או אי אבחון בזמן) של בעיה אצל האישה ההרה, כדוגמת רעלת היריון או מצוקה עוברית. במקרים אלו, איתור מוקדם של הבעיה מאפשר טיפול שימנע לידה של תינוק פגוע.
  • אבחון לקוי: בדיקות רשלניות אשר בוצעו במהלך ההיריון (או לא בוצעו כלל) ותוצאותיהן הן עובר בעל מום. תביעות אלו מכונות גם תביעות של "הולדה בעוולה", כאשר הטענה המרכזית העומדת בבסיסן היא הטענה לפיה, נשללה מן ההורים הזכות למנוע הולדה של ילד שנדון לחיי סבל.

"הולדה בעוולה" מהי?

במהלך הריונה, עוברת האישה מסכת של בדיקות מקיפות שנועדו לשלול תסמונות ומומים. בדיקות אלו נועדו הן לרווחת ההורים והן לרווחתו של התינוק.

הורים רבים אינם כשירים לטפל בתינוק פגוע, בין אם מן ההיבט הנפשי ואף בשל היבטים כלכליים או פיזיים. תינוק שנולד עם פגיעה יגדל כחריג בחברה, ועלול לחיות חיים עתירי כאב.

במידה ולא התגלו המומים בבדיקות השוטפות על אף שבוצעו, ניתן להגיש תביעת "הולדה בעוולה", כלומר: ההורים מציגים טענה לפיה מוטב היה לולא היה נולד הילד הסובל מנכות ואיכות חייו נפגמה אנושות.

בתביעה זו על התובע להוכיח כי התקיימו שלושה תנאים, הן במהלך ההיריון והן במהלך הלידה:

  • הוכחות כי המוסד הרפואי והרופאים המטפלים ביצעו מעקב הריון רשלני.
  • לאחר שהוכח כי אכן הייתה רשלנות רפואית, יש למצוא קשר סיבתי, שבמידה והמום היה מתגלה הייתה מתבצעת הפסקת היריון.
  • להשלמת התביעה: יש לאמוד את מידת הנזק בהתאם לתקדימי הולדה בעוולה.

כשלים בהפניה לבדיקות מתאימות ובפענוחן

כיום, נשים מצויות במעקב הריון צמוד, כך שניתן יהיה לאתר כל בעיה בהקדם האפשרי ולטפל בה.

בנוסף, מוצעות בדיקות רבות, בכללן בדיקות גנטיות, המצביעות על מומים עובריים כגון תסמונת דאון ופיגור שכלי.

משום כך, על הרופא המטפל לתשאל את האישה באשר להיסטוריה המשפחתית בכל הנוגע למחלות גנטיות כמו גם לבדוק את מצב בריאותה וההיסטוריה הרפואית שלה.

על סמך בדיקות ותשאולים אלו, על הרופא לקבוע האם האישה נמצאת בקבוצת סיכון כלשהי ואילו בדיקות עליה לבצע.

בהתאם לכך, על הרופא לקבוע האם ההיריון נכנס לקטגוריה של "הריון בסיכון" ולפעול בהתאם, תוך שימת דגש על מעקב מוגבר אחר מצב בריאותה של האישה ועוברה.

נשים המצויות בקבוצות הסיכון הן בדרך כלל נשים שחוו מספר הפלות, נשים מבוגרות, נשים שילדו בניתוח קיסרי, נשים הסובלות ממחלות כרוניות, סוכרת ועוד.

התרשלות בהפניית האישה המצויה בהריון בסיכון לבדיקות המתאימות היא עילה לתביעה בגין רשלנות בהריון.

בדיקות גנטיות

אחוזי ההצלחה של בדיקת מי שפיר עומדים על 99, אולם ניתוח שגוי של הבדיקה או היעדר הפנייתה של אישה המצויה בקבוצת סיכון לבצעה במועד, הם עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

מחלת אם

גם פיגור שכלי, שהגורם התורשתי שלו מוכח, ניתן לאתר בבדיקות גנטיות.

עם זאת, פיגור שכלי הוא לעתים תוצר של מחלת אם (לדוגמה: אדמת או דלקת קרום המוח), ועל כן, אי מתן חיסון לאם כבר בתחילת ההיריון או חוסר בטיפול מתאים במחלות אלו, נכנסים לקטגורית רשלנות רפואית בהריון.

חבלה

בקטגוריית התביעות בגין רשלנות בהריון, נפסקים הפיצויים הגבוהים ביותר לטובת נפגעי שיתוק מוחין.

10% ממקרי שיתוק מוחין הם מקורם בחבלה שנגרמה עקב רשלנות רפואית בשלבי טרום הלידה ובמהלכה.

ילדים הסובלים משיתוק מוחין יחוו קשת רחבה של סימפטומים קשים, ביניהם כשלים בתנועה, קשיים בדיבור ובהליכה, בעיות ראייה ושמיעה ואף מועדים יותר ללקות באפילפסיה.

האם חלה התיישנות על מקרים של רשלנות בהריון?

תקופת ההתיישנות הארוכה של רשלנות רפואית בהריון היא אחת הסיבות המרכזיות לשכיחותן של תביעות מסוג זה.

בנוסף, בתי המשפט רואים בחומרה פגיעה מסוג זה, המשליכה לא רק על האדם הפגוע עצמו כי אם גם על משפחתו.

מדובר בתקופת התיישנות בת 7 שנים, המתחילה עם גילוי הטיפול הרשלני בהריונה של האישה ונמשכת עד להפיכתו של האדם הפגוע לבגיר. כלומר: באפשרותו של אדם שנפגע כתוצאה מרשלנות בהריון לתבוע את הצוות הרפואי שפיקח על הריונה של אמו עד הגיעו לגיל 25.

הנפגע עצמו יכול להגיש טענה של "הולדה בעוולה" משום שבעצם קיומו נגרם לו עוול, וחייו רצופי הסבל אינם ראויים לחיות אותם.

בתביעה זו מציג התובע טענה לפיה, ניתוח נכון של תוצאות הבדיקות שבוצעו על ידי אמו במהלך הריונה היו מונעות את הולדתו ולפיכך את סבלו וסבלם של הוריו.

תיעוד ההיריון

בישראל, עם ממוצע של 2.3 ילדים למשפחה, קיים ריבוי סטטיסטי של תביעות מסוג זה.

בנוסף, ישראל היא אחת המדינות המקיימת את המספר הרב ביותר של בדיקות במהלך היריון, שמטרתן לגלות ולזהות בהקדם האפשרי כל בעיה.

מומלץ מאוד לתעד ולשמור כל רישום רפואי של כל בדיקה ופרוצדורה שבוצעו במהלך ההיריון ותקופת טרום הלידה. על כל פעולות הרופאים, המלצותיהם, הפניות וביקוריה של האישה ההרה במוסדות הרפואיים השונים להיות מגובים במסמכים רשמיים, חתומים ומתוארכים.

במידה ויתגלה כי ניתן טיפול רשלני או שניתוח תוצאות של בדיקות בוצע ברשלנות, ניתן יהיה להציג את הסימוכין לכך, ולהוכיח בבית המשפט כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית בהיריון.

ככל שיהיו בידי התובעים עדויות רבות יותר לרשלנות, כך עולים הסיכויים כי הפיצויים יגיעו לידי בני המשפחה במהירות האפשרית. פיצויים אלו משמשים את הנפגע ובני משפחתו להתמודדות עם המצב הרפואי, הנפשי והכלכלי הנובעים מעצם הפגיעה.