תפריט סגור

רשלנות רפואית בלידה

רוב הנשים בעולם המערבי מעדיפות ללדת בבית החולים מוקפות בצוות רפואי, בידיעה שאלו האחרונים יזהו כל סיבוך ובעיה במידה שיתעוררו כאלו, ויטפלו בהם בצורה מיטבית. ואכן, רוב הלידות מסתיימות בכי טוב; האם ותינוקה עוזבים את בית החולים כשהם בריאים ושלמים.

אך לא כל ההריונות מסתיימים בלידה מוצלחת: לעתים, בשל התנהלות לקויה של הצוות הרפואי עלולים להיפגע האם או תינוקה או שניהם גם יחד, ולעתים נגרמים נזקים שאין להם דבר וחצי דבר עם התנהלותו של הצוות הרפואי.

אם כן חשוב להבין מתי נדע כי מקורו של הנזק שנגרם הוא רשלנות רפואית בלידה.

מתי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בלידה?

על אף שלידה היא תהליך טבעי, היא עשויה להיות קשה ומורכבת. סוגי הנזקים האפשריים מתחלקים למספר קבוצות:

  • הליכים ברי סיכון בידיעת היולדת: ייתכנו נזקים שהם תוצר של טיפול או הליך בעלי סיכון ידוע מראש, שהיו מקובלים על היולדת וזכו לאישורה לאחר שקיבלה את כל המידע הדרוש אודותיהם. נזקים מסוג זה, למשל, אינם ברי פיצוי בבית המשפט.
  • נזקים זניחים: כאשר מדובר בנזקים זניחים שאין להם השפעה על חיי התינוק או האם, מומלץ לבחון היטב האם משתלם להגיש תביעה בגין רשלנות בלידה, שכן עלויות הגשת התביעה הן גבוהות, ורוב הסיכויים הם, שבית המשפט יפסוק פיצוי זניח.
  • נכות: במידה ונגרמה נכות קבועה מוכחת בשל רשלנות רפואית, יקבע בית המשפט פיצוי גבוה, שיאפשר לנפגעים שיקום פיזי ונפשי על כל היבטיהם.

אם התרחשה רשלנות רפואית בלידה שלא הסבה כל נזק ליולדת או לילוד, לא תתאפשר הגשת תביעה בגין רשלנות, שהרי בהיעדר נזק, אין צורך בפיצוי.

הפגיעות הנדונות בבתי המשפט הן ברובן בלתי הפיכות: החל משיתוק מוחין, דרך בעיות מוטוריות, וכלה בתוצאה הטרגית מכולן – מותו של הילוד.

סיטואציות נפוצות בהן מתרחשת רשלנות בלידה

נשים רבות מגיעות כיום לחדר הלידה עם תכנית לגבי הלידה בה הן מעוניינות, בין אם לידה טבעית, לידה עם שיכוך באמצעות אפידורל או קיסרי. עם זאת, נשים אלו מודעות לכך שהתכנית עשויה להשתנות בהתאם למצבה ולמצבו של העובר.

גם אם היולדת זוכה ללדת באופן שבחרה וגם אם התכנית השתנתה, להלן מקרים בהם רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום לנזק:

  • הסכמה מדעת: על פי חוק, על הצוות הרפואי ליידע את היולדת לפני כל פעולה שהוא עתיד לבצע. הסכמה מדעת מתקבלת (או שלא) בעקבות בחירתו של המטופל האם לנקוט באמצעי רפואי כלשהו לאחר שקיבל את כל המידע לגביו. ביצוע של הליך רפואי או פעולה כלשהי ללא עדכון מלא של היולדת הוא בבחינת הפרת חוק חובת הסכמה מדעת.
  • בחירת שיטת לידה שגויה: על הרופא המיילד ליישם את השיטה הנכונה והבטוחה ביותר עבור כל יולדת, בזהירות ובמיומנות. בחירה בשיטת הלידה השגויה או בחירה בשיטה הנובעת משיקולים מנהלתיים כדוגמת העדרו של המכשור המתאים, הנן בחירות החורגות מסטנדרט הטיפול הסביר. כך למשל, במקרה שקבע הרופא המיילד כי יש לבצע לידת ואקום, השתמש במכשיר באופן בלתי זהיר וגרם לנזק לעובר, הרי שמדובר במקרה של רשלנות בלידה.
  • רשלנות באלחוש אפידוראלי: רשלנות רפואית בלידה עשויה להתרחש בעת מתן זריקת אפידורל ליולדת, זריקה שנועדה לאלחש את הכאב ולצלוח את הלידה בקלות רבה יותר. הזרקה המבוצעת באופן רשלני עלולה להסב לאם נזק של ממש, נזק שהיה נמנע, לו הייתה ניתנת הזריקה בתשומת לב ובמיומנות. נזקים עלולים להיגרם גם אם נאסר על יולדת לקבל את הזריקה בשל מצב רפואי והיא קיבלה את הזריקה בכל זאת, או במידה וניתנה בשלב מוקדם או מאוחר מדי ובאופן זה הסבה נזק לעובר.

כיצד נהיה בטוחים כי אמנם מדובר ברשלנות רפואית בלידה?

גם מי שאינו רופא יכול לדעת האם נפל קורבן לרשלנות בלידה, על פי מספר נתונים בסיסיים. אם אפילו אחד מן התנאים שיצוינו לעיל לא התקיים, הרי שכנראה מדובר באבחון או טיפול רשלני.

הנתונים והשאלות שיש לבדוק כדי לאשש את ההנחה לפיה הייתה רשלנות רפואית בלידה, כדלקמן:

  • בדיקות: האם כאשר התקבלה האישה לחדר הלידה בוצעו בדיקות כלשהן, והאם הצוות הרפואי התייחס לתוצאותיהן כלל ועיקר?
  • נתונים אישיים: האם הצוות המיילד לקח בחשבון מאפיינים אישיים של היולדת כגון משקל עודף, אגן צר או לחץ דם גבוה?
  • נוכחות ויידוע: האם מרגע שהחלה הלידה הפעילה נכח הרופא המיילד בחדר הלידה כשהבעיה התעוררה, והאם נקט הצוות הרפואי בכל כללי הזהירות, עדכן והסביר אודותיה?
  • יידוע והסכמה: האם הצוות הרפואי יידע את היולדת לגבי הפרוצדורות הרפואיות הנחוצות לסיום הלידה על הצד הטוב ביותר (למשל: ניתוח קיסרי, לידת ואקום או לידת מלקחיים) והאם ניתנה הסכמה לביצוען?
  • התייעצות: האם קיים הצוות הרפואי התייעצות לפני שהציג את האפשרויות הטיפוליות שננקטו בפועל?
  • הזמן: האם עבר זמן סביר מרגע שהתגלתה הבעיה הרפואית ועד לטיפול בה? במקרים רבים, מהירות התגובה עשויה להיות ההבדל בין עובר פגוע לתינוק בריא.

למרבה הצער, לא רק העובר עלול להיפגע כתוצאה מניהול רשלני של הלידה, כי אם גם היולדת עצמה.

האישה עלולה לסבול מדלקות וזיהומים, מקרע ברחם, בצוואר הרחם או בנרתיק, להם השפעה ארוכת טווח על איכות חייה ותפקודה היום יומי. למשל: במידה ונותרו חלקי שליה ברחם, ייווצר זיהום חריף העשוי לגרום לנזק בלתי הפיך עד כדי הכרח בכריתתו.

רשלנות בביצוע של לידה מכשירנית עלולה לגרום לקרעים, שטפי דם, דלקות, וכן נזק לשלפוחית השתן ובתפקוד שרירי רצפת האגן.

מה עלינו לעשות אם נפגענו מרשלנות רפואית בלידה?

בתי המשפט בישראל פוסקים פיצויים לנפגעים, בהיקפים המשקפים את מידת חומרת הנזק. השופטים משקללים בפסיקותיהם נזקים כספיים שנגרמו לנפגעים ונזקי עגמת נפש.

בעת הגשת התביעה, מתבקשים הנפגעים להעביר לידיו של עורך הדין המתמחה במקרים של רשלנות בלידה את התיעוד הרפואי. עורך הדין יפנה לרופא מומחה, יוסיף חוות דעת ויגיש את כתב התביעה לבית המשפט.

על הפנייה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בלידה להתבצע במהירות האפשרית, לעתים כאשר הנפגעים שוהים עדיין בבית החולים. כדי למנוע אפשרות שבית החולים יתכונן לתביעה, מומלץ שלא להתלונן בפני כל גורם רפואי מטעמו באשר לחשד שמא התקיימה רשלנות בלידה.

יש להעביר לידי עורך הדין כל תיעוד רפואי שנצבר, החל מבדיקות שבוצעו בתקופת טרום ההיריון והן במהלך חודשי ההיריון עצמו, לרבות תיעוד רפואי הקשור ללידה.

חשוב לשמור כל תיעוד רפואי הקשור לטיפולים בתקופה שלאחר הלידה, שאלמלא הרשלנות הרפואית בלידה לא היה בהם כלל צורך, כמו גם קבלות הקשורות להוצאות שנגרמו בשל הרשלנות הרפואית בלידה.

מטרתו הבסיסית של כל רופא היא לסייע למטופל ולא להסב לו נזק. אך דיני הנזיקין פוסקים, כי זכאי אדם לקבל פיצוי גם אם הפגיעה בו לא התרחשה בזדון. עם זאת, במידה ויתגלה כי הרופא פעל ברשלנות המעידה על אי עמידה בסטנדרטים המקובלים, הרי שפעילותו תמצא ככזו שיש בה אשמה חברתית ולפיכך מזכה את הנפגע בפיצוי.